החלטה בתיק בש"א 180892/07

הבקשה

1.         המבקשת, בריל תעשיות נעליים בע"מ (להלן: "המבקשת"), עותרת למתן סעדים זמניים, כדלקמן:

צו מניעה זמני שיאסור על נכסי שופ (קיראון) בע"מ (להלן: "המשיבה"), שהינה הבעלים של קניון קרית אונו (להלן: "הקניון"), לפעול בניגוד להסכם שהושג בין הצדדים, בנוגע להשכרת חנות בקניון ולבצע כל פעולה הפוגעת בהסכם ו/או מונעת מימושו, לרבות השכרת החנות לצדדים שלישיים.

            צו עשה המורה למשיבה לקיים את הוראות ההסכם ולאפשר למבקשת לבצע את עבודות השיפוץ הנדרשות בחנות, לקראת פתיחתה.

2.         בקשה לצווים זמניים, במעמד צד אחד, הוגשה ביום 5.12.07. כמפורט בהחלטתי מיום 5.12.07, לא ראיתי ליתן צו במעמד צד אחד ונקבע דיון במעמד הצדדים, ליום 13.12.07.

3.         בפתח הדיון, ציין עו"ד באום, ב"כ המשיבה, כי תגובת המשיבה, הוגשה לבית המשפט ולב"כ המבקשת, ביום האתמול. משהתגובה לא היתה בפני בית המשפט ובפני ב"כ המבקשת - נמסרה זו, בפתח הדיון הן לעיונו של בית המשפט והן לעיונו של ב"כ המבקשת.

4.         במהלך הדיון, נחקרו המצהיר מטעם המבקשת, מר בני בן דוד (להלן: "מר בן דוד") והמצהיר מטעם המשיבה, מר אבינועם אלבו (להלן: "מר אלבו").

5.         זמן קצר לאחר שהסתיים הדיון, הוגשה, ישירות ללשכתי, הודעה דחופה מטעם המבקשת, על פיה, תגובת המשיבה, הומצאה למשרד ב"כ המבקשת, על ידי שליח, לאחר הדיון, ביום 13.12.07, שעה: 14:43.

            יצויין כי ניתנה לב"כ המבקשת שהות, בטרם תחילת הדיון, לעיין בתגובה ולהיערך לחקירה. היות ולגופו של עניין, איני סבורה כי נפגעו זכויותיה המהותיות של המבקשת, ובהעדר טענה ספציפית בדבר צורך בהשלמת חקירה או טיעון מטעם המבקשת, ראיתי ליתן החלטתי.

            טענות המבקשת

6.         המבקשת מציינת בבקשתה כי לקראת סוף חודש אוקטובר 2007, פנה נציג המבקשת, מר בן דוד, למשיבה, על מנת לבחון אפשרות לשכור חנות בקניון והופנה על ידי המשיבה, לגב' מלי קופילר (להלן: "גב' קופילר"), אשר הוצגה בפניו כמשווקת הראשית של הקניון.

            מר בן דוד ציין בתצהירו כי לאחר שהוצגה בפניו החנות הרלבנטית, נמשכה הפגישה במשרדי הנהלת הקניון ובמעמד זה, נמסרו לו עותק של הסכם השכירות, קובץ הנחיות לעיצוב חנויות ונספח התנאים המסחריים של ההסכם, אשר על גביו, סוכמו כל התנאים הרלבנטיים להסכם, לרבות מיקום החנות, שטח החנות, תקופת השכירות, דמי השכירות, דמי הניהול וכיוצ"ב (נספח התנאים המסחריים של ההסכם - "נספח א'" להסכם, צורף כנספח ג' לבקשה, להלן: "נספח התנאים המסחריים").

            כן צורף מכתב נלווה, מיום 18.10.07, חתום ע"י גב' קופילר, בו נאמר: "מצ"ב נספח תנאים מסחריים לחנות האופנה. אנא העבר דחוף הערות עו"ד אלי על מנת שנוכל אם אפשר לחתום על החוזה ביום ג' הקרוב..." (נספח ה' לבקשה).

המבקשת מוסיפה וטוענת כי גב' קופילר, העבירה לאדריכל מטעם המבקשת את תוכנית החנות על מנת שזה יתחיל לעבוד על תוכניות עיצוב החנות.

            המבקשת ציינה כי מאחר ולא היו לה כל הערות, לא להסכם עצמו ולא לנספח התנאים המסחריים, חתמה המבקשת, על נספח התנאים המסחריים והעבירה אותו, ביום 23.10.07, למשיבה.

המבקשת הוסיפה וציינה כי מאז העברת נספח התנאים המסחריים, כשהוא חתום על ידה, התעלמה המשיבה מההסכם, נסיונות המבקשת לברר מתי ניתן לתאם פגישה להשלמת החתימה על הסכם נדחו בלך ושוב, ומכתב שנשלח למשיבה, ע"י ב"כ המבקשת, ביום 15.11.07, בו קבלה המבקשת כי השלמת העיסקה, אינה מתקדמת, לא זכה למענה.

7.         לטענת המבקשת, ההסכמה שהושגה בין הצדדים, ביחס למכלול התנאים, כמפורט בנספח התנאים המסחריים והכוללת; מיקום החנות, שיטחה, תקופת השכירות, דמי השכירות ודמי הניהול, מהווה הסכם מחייב.

            המבקשת מוסיפה וטוענת כי תנאי ההסכם, כפי שמולאו, בכתב ידה של גב' קופילר, על גבי נספח התנאים המסחריים, מהווה הצעה כמשמעה בסעיף 4 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), וחתימת המבקשת על נספח התנאים המסחריים, מהווה קיבול, כהגדרתו בסעיף 5 לחוק החוזים. לשיטת המבקשת, משנכרת ההסכם, זכאית היא לסעד זמני שיבטיח זכאותה לסעד של אכיפת ההסכם.

            טענות המשיבה

8.         המשיבה טוענת כי סמכות ההשכרה, ההחלטה על התנאים המסחריים ו/או אישורם, נתונה בידי המשיבה בלבד וכי אין ולא היתה, לגב' קופילר, סמכות להתחייב או לאשר דבר כלשהו בשמה.